יהודי מבית טוב העונה לשם מיכאל בנימין לרנר עוסק בטלקינזיס שבמונחים של מוזיקה אלטרנטיבית לפחות מדובר באינדי אלקטרוני עם נטיות פופיות מובהקות. אומנם בזמן האזנה לאלבום לא צלחו ניסיונותינו להזיז חפצים בחלל החדר בעזרת כוח המחשבה בלבד, וגם אורי גלר ואפילו כבודו אורן זריף לא הגיעו לבקר, אבל בהחלט חשנו באווירה המחשמלת וביכולתה של המוזיקה של טלקינזיס להזיז עצמים, כלומר אותנו, מהכיסא הנח אל עבר מערכת הסטריאו על מנת להגביר שוב ושוב את הפלא הזה: אלבום שבשמיעה ראשונה זועק רטרו לאייטיז, אבל בכל שמיעה נוספת מתגלה גם כיצירה שלמה ומעניינת של עשרה שירי פאוור-פופ שסונתזו היטב אך נותרו מרגשים לאור העובדה המנצחת שהם שוט כתובים היטב. וזה מה שהופך אותם, ממש כמו שם האלבום, לנצחיים.