My Dreams Dictate My Reality - LP+CD

האלבום השני של סטפני סוקולינסקי, או בקיצור סוקו, הוא יצירה מרהיבה של אינדי עכשווי ששואב את השפעותיו מהגל החדש והפופ העגמומי של שנות ה-80. לסוקו יש קול מנוזל במינון הנכון, אי שם בין רוברט סמית' מהקיור וסוזי סו מסוזי והבנשיז, שמשייט, מרחף ומתעטף במהלכי גיטרות קודרים שגם להם יש הרבה במשותף עם אלה של הקיור וסוזי והבנשיז, אך במידה לא מבוטלת גם עם צלילים דומים הבוקעים מהאלבומים האחרונים של Warpaint ואריאל פינק. האחרון גם מפציע ב-"Monster Love", אחד הקטעים היפים באלבום, ובשיר נוסף. אך מעבר לאזכורים המוזיקליים סוקו נשמעת כמו יוצרת שכותבת מדם-ליבה, או לכל הפחות מחלומותיה המענגים והמסויטים כאחד, בוחרת מילים דואבות כדי להעלות את הרהוריה על הכתב ומבטאת את תחושותיה העגמומיות באופן טוטאלי שמגיעות לשיאן בשיר "סינדרום פיטר פן" בו היא זועקת בכאב "אל תיקחו ממני את חזונותיי,  אל תיקחו את חלומותיי, אני חיה אותם, אני חיה בחלום", וטוענת את המילים הפשוטות והצובטות האלה במשמעויות עמוקות שמובנות היטב לכל אדם שנאלץ לוותר על חלומותיו. יחד עם זאת, לא מדובר חלילה באלבום שרק דכדוך שורה בו: שני הסינגלים שמובילים אותו לקהל הרחב  – "Ocean of Tears" ו-"Who Wears the Pants?" - הם שירי גל חדש רקידים, סרקסטיים ונוקבים, להיטים של ממש שמפיחים בצמד המילים "רטרו-אייטיז" רוח חדשה, ממש כמו האלבום כולו.