האינדי-רוק האוסטרלי שוב זוקף את ראשו המכוער שוב, אבל מכיוון שמדובר בהרכב שזיקתו לPאנק וגראז'-רוק ברורה, מבורכת ומשמחת אז אנחנו רואים את זה בחיוב, שלא יהיו אי-הבנות! מה גם של-Hierophants יש חיבה מיוחדת לפסיכדליה מהצד המטרטר של הז'אנר כך שתמיד יש איזה סינתיסייזר שקודח ברוח אלבומי המופת של Suicide או Silver Apples על רקע דו-קרב רב מהלכים בין פוסט-Pאנק זוויתי וקפוץ סטייל Devo, B-52 המוקדמים או Radio Birdman לרוק סבנטיזי מנצנץ, אי שם בין לו ריד לטי-רקס. בסוף כולם יוצאים מנצחים.