אלי דראי מוציא את אלבום הבכורה שלו בגיל 50. אחרי 18 שנים של נגינה עם שלום גד כחלק מ"היהלומים" וכשותף בפרויקט "העבד"; אחרי שהספיק להפוך לאדריכל נוף מצליח (אם ביקרתם במכון ויצמן, פארק נחל אלכסנדר, פארק נחל הירקון, חוף בית ינאי או הטיילת בנתניה נתקלתם בעבודות שלו); אחרי שעשה הסבה והפך לתסריטאי מצליח - הוא פנה לשלום גד שיפיק לו את האלבום (וינגן בלא מעט כלים).
אז לא, אין שום דבר חדשני באלבום הזה. אבל לגמרי כן - מדובר באלבום יפה במיוחד. יפה בגלל השירים שבו. יפה בגלל הבחירה המדויקת של המעטפת המוזיקלית לשירים: רוק בסיסי, עם כלי מיתר וכלי נשיפה, עם נגיעות של בלוז ושל השפעות רוק שנות השבעים. יפה בזכות העבודה של הנגנים (שלום גד, אמיר זוסקוביץ, גיל פדידה, תמר סירי, נועה איילי). יפה כי האלבום הזה פשוט ומדויק (או מדויק בפשטות שלו): בוגר, בשל וכן. תנו לו לנגן, תנו לו תשומת לב כשהוא מנגן. תגלו אלבום יפה שכיף לחשוף אותו לאנשים.
רשימת שירים:
1. כשהיא תבוא 04:32
2. מזמן 03:32
3. לא רוצה 03:42
4. איש טוב 02:32
5. זכות השתיקה 04:20
6. ימים נוראים 05:12
7. אולי תוותר 03:53
8. רציתי 03:13
9. ילדה 04:12
10. תפוזים 02:57
11. עת הרוח 03:02
12. בדרך לירושלים 04:08
13. אתה נולד 03:27