טריסטנה היתומה מגיעה להתגורר בביתו של דון לופה, גבר מכובד בשנות ה60- לחייו, וזה מתייחס אליה בחיבה אבהית (כאשר שום דבר בסרט לא שולל את האפשרות שמדובר בבתו הלא חוקית). עובר זמן והיפיפיה המדהימה הופכת לאובייקט תשוקה עבור חובב השמלות המנוסה ובעל הרקורד. הוא מצליח לפתותה וטריסטנה איננה מגלה התנגדות לעבור בקביעות למיטת מיטיבה. אחרי זמן היא נופלת בשבי אמן צעיר ועוקרת עימו למדריד, למגינת ליבו של דון לופה הקנאי. שנתיים אח"כ היא שבה חולה אנושה לטולדו. דון לופה סולח והאשה המרירה וקטועת הרגל משתלטת על נפש מדיחה... את המגע הבונואלי של שנות ה60-' וה- 70', את סימני ההכר הטיפוסיים, לא קשה לזהות כבר ממבט ראשון - פטישיזם, קלאוסטרופוביה, נכויות גופניות ונפשיות, אהבה מטורפת, אובססיות וייסורי נפש, חלומות מבעיתים, צעידה עקבית על הקו הדק המבדיל בין דמיון ומציאות.