ברנארד פורדי, המכונה פריטי פורדי, הוא אחד המתופפים החשובים והמשפיעים ביותר בתולדות ה-Fאנק ושמו יצא למרחקים בזכות התיפוף המדויק, הכריזמטי והמתוחכם שלו. אבל ממש לא מדובר בעוד טכנוקרט חסר נשמה, אלא במוזיקאי טוטאלי שנותן את כל כולו ו"מתאבד" על הגרוב. ואין כמו האלבום הזה, השלישי שלו שיצא ב-1972, כדי לאשש את הטענה עם קטע הפתיחה מוחץ הלבבות בו הוא מחבר בין "What's Goin' On" של מרווין גיי ל-"Ain't No Sunshine" של ביל ווית'רס, ממשיך לרגש כמו זמר נשמה חסר-תקנה עם "Don't Go", עובר ל-Fאנק האופטימי והסוחף של "('Good Livin' (Good Lovin" ומשם ממשיך לגעת בסירוגין בכל עולמות הגרוב הקיימים כשהיא, מעל כל צל של ספק, הוא "Song For Aretha" שמוקדש כמובן לארת'ה פרנקלין, הכוהנת הגדולה של מוזיקת הנשמה.
