בקושי עברה שנה מאז אלבומו הקודם והמדהים עם ה-True Spirit והוא שב עם אלבום חדש שלו ושל ה-Fatalists, שהם למעשה חברי ההרכב Sacri Cuori.
"24 שעות לשומקום" הוא ככל הנראה האלבום האישי ביותר של רייס מאז החל את דרכו כמוזיקאי מיוסר בתחילת שנות ה-80 – ובאופן מפתיע - אחד הרכים והרומנטיים שנפשו הקודרת שחררה עד היום. בהתחשב בעובדה שמדובר במוזיקאי שמזוהה עם עמיתים מוזיקליים אפלים כמו ניק קייב מדובר בהפתעה לא קטנה, אך רייס נשמע שלם, נוסטלגי ומנחם מתמיד על רקע גיטרות אקוסטיות ועיבודים מתוזמרים המתמזגים עם מיסוך פסיכדלי עדין שבעדינים. השילוב הזה מעניק לקול החם והאבהי שלו תובנות חדשות, כך שאם ברוב המקרים הקול היפהפה הזה גורר השוואות מוצדקות לאלה של לאונרד כהן או מארק לאנגן הפעם ניתן למצוא דמיון לקולותיהם הנצחיים של טים הארדין, לי הייזלווד, פרד ניל, ג'קסון סי. פרנק וטים באקלי, כשבד בבד האלבום שובר שני שיאים של יופי: בשיר הפתיחה (שהוא גם שיר הנושא) שלו שהוא דואט שובר לבבות עם אנג'י הארט מ-Frente(!) ובקאבר המרשים בצניעותו ל-Ballad of Easy Rider של ה-Byrds שחותם את האלבום.
TRACKS
1: 24 Hours to Nowhere
2: The Power of You and I
3: It'll Never Happen Again
4: No God in the Sky
5: We Were Always Young
6: Beautiful Mess
7: Lost in the Material World
8: Until You Surrender
9: One Day Forever
10: Ballad of Easy Rider
