אלבום הבכורה של גיל סקוט-הרון מתחילת שנות ה-70 שהזניק את הקריירה המרתקת של המשורר האמריקאי ומהאבות הרוחניים של ההיפ-הופ.
האלבום, שהוקלט במועדון לילה ניו-יורקי בנוכחות קהל בפינת הרחובות הניו-יורקיים שעל שמם הוא נקרא, הוא בחזקת התפרצות געשית של ביקורת חברתית ואינטלקטואלית על רקע מקצבי ג'אז-סול נוקבים וכמעט שבטיים כשחרצובות לשונו של סקוט-הרון משתלחות בחריפות אותנטית בכל תחלואות החברה האמריקאית וביחסה לשחורים. וסקוט-הרון עושה זאת בטון תקיף, נחרץ ולא מתנצל. אפשר למצוא פה את הגרסא הראשונה והמקורית של ה"להיט" הגדול ביותר של סקוט-הרון, "The Revolution Will Not Be Televised" לצד קטעים שחותכים לא פחות בבשר החי כמו "Plastic Pattern People" או "The Subject Was Faggots" או שירים מרגשים כמו "Who'll Pay Reparations On My Soul".