Amore E Non Amore - LP

רבות דובר (ועוד ידובר) בשבחה של  סצנת הרוק המתקדם הפורייה של איטליה בשנות ה-70, אך דווקא אלבומים כמו Amore E Non Amore, אלבומו השלישי של זמר הפופ לוצ'יו בטיסטי, מעיד יותר מכל היצירתיות חסרת הגבולות של המוזיקה האיטלקית באותן שנים.
בטיסטי החל את דרכו כחבר מן המניין בלהקת הליווי של כוכב סן-רמו טוני דלארה, לפני שפנה לקריירת סולו עתירת שמאלץ וקיטש איטלקי לכל דורש (ובעיקר דורשת) שהפכו אותו למאהב איטלקי מהספרים וכוכב ענק בפני עצמו. אבל ההצלחה לא דכאה את סקרנותו המוזיקלית, ובעודו  מדלג בין מיטה למיטה מצא בטיסטי גם את הזמן להאזין למוזיקה של בוב דילן, הרולינג סטונז, הביטלס, האנימלז וג'ימי הנדריקס, מה שהביא אותו לרצות להתנסות יותר ולהקליט את האלבום המדובר. לשם כך גויסו למשימה נגנים מעולים (אך אלמוניים יחסית באותה תקופה) מלהקות בולטות בסצנת הרוק המתקדם והפסיכדליה האיטלקית - כמו  Premiata Forneria Marconi  (המוכרים גם כ-PFM, Formula 3 ו-Equipe 84) - ויחד איתם (כשלצדו כמו תמיד כותב המילים Giulio ‘Mogol’ Rapetti) פצח בטירוף חושים מדבק של רוקנ'רול מתקדם ושלוח רסן ו-Fאנק ממזרי, מלטף ומתהולל בלי מעצורים, תולדה פרועה של חופש אומנותי מוחלט.
כמובן שחברת התקליטים נבהלה וטענה שהאלבום ניסיוני מידי וסירבה תחילה לשחרר אותו, אבל ההיסטוריה דנה אותו לכף זכות כך ש- Amore E Non Amore נחשב גם היום לאחד האלבומים החשובים ביותר שיצאו אי-פעם מאיטליה ואחד השיאים היצירתיים של שנות ה-70.