לפעמים עטיפת אלבום חושפת מה מסתתר בפנים, אבל במקרה של האלבום החדש של Strand of Oaks גם דימוי כ"כ חזק וברור כמו זה שמעטר אותה לא מסגיר את מה שמתרחש עמוק בפנים. כפי שעיניכם הטובות רואות ומבינות מדובר לכאורה באלבום הכי רוקנ'רולי של Tim Showalter, האיש מאחורי Strand of Oaks, שחושף קעקוע עצום, משקפי שמש ואת אותו זקן שופע (שאנחנו מכירים מהאלבום הקודם) כאילו זה עתה הפך מחבר ב-Cheap Trick לצלע הרביעית בזיזי טריפו. אך בפועל, "Hard Love" הוא אלבום גיטרות שדווקא שואב את מירב ההשראה שלו מלהקות אנגליות מבוישות ובוהות כמו The Jesus & Mary Chain, House of Love ו-Ride, או לסירוגין טרוטות עיניים נוסח אקו והבאנימן ו-The Sound. את סאונד הגיטרות הכ"כ סגרירי הזה Strand of Oaks מנחית בנונשלנטיות במבנים של רוק קלאסי שמתלקח ברוב השירים לכדי מדורה של פסיכדליה מטהרת. בד בבד, Strand of Oaks שומר מקום גם לשירים יפים ברוח אלבומיו הקודמים וכך בעצם מגדיל את הדינמיקה ואת המנעד הרגשי של האלבום שמקבל טוויסט סגנוני מרתק במיוחד בחצי השני שלו שתחילתו ב-"Cry" בלדת פרידה קורעת לב נוסח ,Father John Misty שהופכת לקראת סיומה לזירה מטושטשת של רעשים והקלטות שטח וכך מעצימה את תחושת הבדידות והיגון שהשיר הזה בעצם יותר מהלל מאשר מבכה. "Quit it" שמגיע מיד אחריו הוא כבר שיר פרישה זועם מהחיים בעוד הסינגל "Rest of It" הוא רוקנ'רול הדוניסטי לכל דבר שמיישר קו עם עטיפת האלבום, לא בהכרח מאפיין אותו אך מתפקד כמים גנובים לפני (כמעט) תשע הדקות המגה-פסיכדליות והמדיטטיביות של "Taking Acid and Talking to my Brother" שחותמים את האלבום המעולה הזה. ובניגוד לשמו, ממש לא תתקשו לאהוב אותו.