Moh Lhean

זה היה רק עניין של זמן  - וייתכן שיש כאלה שישאלו במחאה "למה?" ואולי ירצו להוסיף סימן קריאה אחרי סימן השאלה – אבל המהפך המתבקש חל, תם ונשלם: Moh Lhean, אלבום הקאמבק של Why?, אחרי חמש שנות שתיקה, מסמן את הפיכתם הסופית מהרכב היפ-הופ שנון (שמתחפש בכל שיר ללהקת אינדי-רוק אמוציונלי) להרכב אינדי-פופ-פולק מופנם. זה לא שאין כאן נגיעות של היפ-הופ, מילים חדות, הומור שחור ובעיקר הרבה אלקטרוניקה, אלא שנדמה שבהמשך ישיר לאלבום היפה (והמעט מפוספס) שיוני וולף, סולן ההרכב, הוציא לפני כשנה עם Serengeti הרצון שלו להעניק לשירים מהמגירה שלו פרשנות מוזיקלית ישירה יותר רק הולך ומתחזק, ומתוקף היותו סוג של סינגר-סונגרייטר בהכחשה עוד מאז ימי Hymie's Basement וקלאודד אין דבר יותר מתבקש מכך. נדמה שהאלבום החדש ממש נתפר למידותיו וכתוצאה מכך מתגמל בכמה מהשירים המרגשים הטובים ביותר שוולף כתב ו-Why? אי פעם ביצעו בעוד האיכויות הליריות נשפכות כמו מים. בין אם מדובר באינדי-רוק עגמומי, בלדות פסנתר מטשטשות, שירי פולק של מפסידנים או פופ חולמני מרפא, Moh Lhean הוא מכרה זהב של רגשות מודחקים שוולף ו-Why? בוחרים (ויש שיגידו, סוף סוף!) לחשוף בצורה הכנה ביותר.