נוטוויסט הגרמנים אומנם החלו את דרכם בסוף שנות ה-80 כלהקת גיטרות שמושפעת מהמגמות המובילות ברוק האלטרנטיבי האמריקאי באותה התקופה, אך לקראת סוף הניינטיז השלימו את הטרנספורמציה והפכו ללהקה שונה בתכלית שהביאה אותם לשיא ההכרה (ויש שיגידו גם לשיאם האומנותי) ב-2002 עם האלבום "Neon Golden" שכלל את הסינגל "Pick up the Phone", שאף זכה להצלחה חוצה גבולות בין קהלים גדולים בישראל, וקידם אלבום אינדי שהוא במוצהר אלקטרוני, פופי, נעים ואווירתי יותר ברוחו מכל מה שהקליט ההרכב לפני כן תוך שמירה על קו ייחודי שמאפשר להם לשלב בין כלים אקוסטיים לצלילים אלקטרוניים מזוקקים. על- אף ההצלחה היחסית והגלים הרבים ש-Neon Golden עורר חלפו לא פחות משש שנים עד ששחררו את אלבומם הבא, "השטן, אתה ואני" (שאתו גם הגיעו להופעה אחת בישראל ב-2009), ובו הגיטרות שבו מידי פעם לבקר בחזית, אך עדיין נשמר מכל משמר הסאונד המבויש שניזון מהפקה אלקטרונית עם שירה מינורית ותזמורת שלמה (The Andromeda Mega Express Orchestra) שמעשירה את הסאונד הכללי באיפוק מעורר השתאות ו"קרוב לזכוכית" מ-2014 (ואלבום האולפן האחרון לעת-עתה) מזגזג בין שלל סגנונות על הספקטרום שבין גיטרות לאלקטרוניקה ובמובנים רבים מציע את הביטוי הרחב ביותר למוזיקה שההרכב המרתק הזה מקליט כבר קרוב ל-30 שנה.
TRACKS
A1 Signals
A2 Close To The Glass
A3 Kong
A4 Into Another Tune
B5 Casino
B6 From One Wrong Place To The Next
B7 7-Hour-Drive
B8 The Fifth Quarter Of The Globe
B9 Run Run Run
B10 Steppin' In
C11 Lineri
C12 They Follow Me