ב-2001, יצא בסאב פופ אלבום האולפן האחרון של Red House Painters, שבמהלך שנות ה-90 שחררו ארבע יצירות מופת של רוק מדוכדך בלייבל 4AD (שהתעסקות בדיכאון על זרמיו השונים היא אחת המומחיות המזוהות איתו). Old Ramon בכלל היה אמור לצאת בחברת תקליטים מסחרית יותר (Island) כמו קודמו ("Songs for a Blue Guitar"), אך שרשרת של מיזוגים בין חברות תקליטים גדולות גנזה את האלבום המדובר שכבר הוקלט ב-1998 וקטעה את ההכרה והצלחה (היחסית) שחברי Red House Painters רק החלו ליהנות מפירותיה. מארק קוזלק, סולן וגיטריסט ההרכב ולימים האיש שמאחורי Sun Kil Moon ובעל אלבומי סולו מופלאים משלו, נאלץ לקנות את זכויות האלבום הגנוז. סאב פופ החתימו את ההרכב מיד והוציאו אותו כאמור ב-2001, אבל ההרכב לא שרד והתפרק באותה שנה כך ש-Old Ramon הוא למעשה שירת הברבור של ההרכב החשוב, ועל-אף שלא תוכנן מראש כאלבום פרידה, אלא אפילו כזה שיש לו פוטנציאל גדילה מסחרי, יש בו כמה משירי הפרידה מלאי הנשמה ושוברי הלב הגדולים ביותר שקוזלק ולהקתו כתבו אי-פעם, לצד אינדי-רוק עם הרבה דיסטורשנים נחושים אך מלטפים. ובכל זאת, סיפור השתלשלות העניינים שדווח כאן למעלה קצת חרץ את גורלו והוא נחשב לאלבום האלמוני בדיסקוגרפיה המרשימה של ההרכב מסן-פרנסיסקו. אך אם התרגשתם עד דמעות מ-"Down Colorfull Hill" ומהאלבום "Red House Painters" (המכונה גם "Bridge"), קריירת הסולו של מארק קוזלק והאלבומים של Sun Kil Moon מלווים אתכם ברגעים קשים, והעצבות הקיומית של להקות /מוזיקאים כמו סלינט, Sophia, Low, בוני פרינס בילי, ג'ייסון מולינה, Sparklehorse ואפילו J Mascis וסטיבן מלקמוס בשירים מסוימים מרטיטים את ליבכם אתם זכאים, ראויים וחייבים להכיר את האלבום הזה שיצא לאחרונה שוב על ויניל.