נאשוויל אולי ידועה לשמצה בזכות ה-"Nashville Sound", אבל בין הערוגות שמצמיחות פרחי קאנטרי מלבלבים פורחים להם גם עשבים שוטים שמסרבים להסתדר כ"דשא תרבותי" כהגדרת התשחצים והגנן שמנסה לקצץ אותם. זה המקרה של ,The Paperhead למשל, ש-"Chew", האלבום החדש והרביעי שלהם, נשמע כמו אלבום פסיכדליה ורוק מתקדם קרקסי מהאי הבריטי בשנות ה-60 שזכה לעיבודים של ברט בכרך. אך בד בבד, ייאמר לזכותם, הם משלבים בו השפעות מכור מחצבתם כמו קאונטרי-רוק פריך או מריאצ'י, הרמוניות אלוהיות ופאוור-פופ משובב נפש. השילוב המוזר הזה הופך את "Chew" לאחד האלבומים המפתיעים עד כה של 2017 ובנוף הפנורמי של הפסיכדליה העכשווית בכלל, ואם צץ בראשכם חשש קטן מגימיקיות יתר אז הסירו דאגה מליבכם. על-אף שמדובר בחבורת נגנים וירטואוזית, The Paperhead חכמים דיו כדי להתחמק בקלילות משטיקים וטריקים פסיכדליים שחוקים ולמעשה מספקים אלבום מבריק שנשמע כמו הכלאה בלתי-אפשרית בין ה-Pretty Things, Love, הביטלס, הקינקס, קלקסיקו, פינק פלויד בתקופת סיד בארט, ביג סטאר, רוקפור, בריאן אינו לפני תקופת האמביינט, Morgan Delt, Country Joe & The Fish, ה-Byrds ודונובן.
2. Pig
6. Fairy Tales
8. Duly Noted
10. Reincarnated
11. War's At You
12. Little Lou
13. Chew