תחת הפקתו של "מלך הריפים" אריק באוור (שכבר זכה לעשות נסים ונפלאות עם ההרכב באלבומם הקודם וגם עם Sic Alps ,Heron Oblivion ו-Howlin' Rain), ה- Meatbodies שומרים על זהותם כלהקת גראז'-רוק חובבת דיסטורשן פריך, אך הפעם חושפים שאיפות ברורות לנחות בתחנות הממסר היותר משמעותיות והיותר פסיכדליות של הפופ הנוצץ והרוק המוזהב של שנות הקסם המכונות סיקסטיז וסבסנטיז. כל זאת בעודם חמושים מחד בנשק קונבנציונלי (אך קטלני) של גיטרות עם מלא פאז והמון ריוורב שמשמנים היטב את הריפים הבשרניים שלהם, ומאידך נהנים מגיבוי איכותי של פסנתר פנדר רודס מתערבל וסינתיסייזר אנלוגי מסלסל שהופכים את ה- Meatbodies ליחידת עילית נהנתנית של רוק גרובי, רוטט ודליק. תוסיפו לכל אלה את השירה העקומה שאי אפשר לעמוד בפניה של Chad Ubovich, סולן ההרכב והוגה ההזיות הראשי, והרי לכם קלאסיקת גראז'-רוק טרייה שזה עתה נקטפה ותערוב לחיכם של מי שכבר חיבב אותם באלבום הראשון, גם את והפרויקטים האחרים שלהם ב-Fuzz ו-Wand, ועל הדרך תאסוף גם אוזניים סקרניות וחובבות סיד בארט, טי-רקס, דיוויד בואי, בלאק סאבאת', דונובן, הניו-יורק דולס, האלבומים המוקדמים של אליס קופר וכמובן, איך אפשר בלעדיו. טיי סגל.