בקושי חלפו להם שלושה חודשים ו-Moon Duo שבים עם חלק שני של ארכיטקטורה מיסטית שמתבססת על רוק פסיכדלי אפוף מסתורין. אבל הפעם - בעוד ב-Occult Architecture Vol.1 שבעת השירים היו ברובם המכריע אנרגטיים וקצביים, שלא לומר קליטים - הצמד הירחי לוקח צעד אחורה והאופוס הנוכחי הוא פחות פופי מקודמו, מתרגם הזיות ליצירה איטית ומזדחלת ובעיקר נותן תחושה שהוא משאיר מקום למחשבות צלולות כדרך הטבע. יחד עם זאת, ועם כל הכבוד לטבע ולמה שיש לו להציע, ההתעסקות האובססיבית של ההרכב עם העל-טבעי, ועם כוחות מנוגדים שמשלימים אחד את השני ברוח הפילוסופיה הסינית של ה- Yin, Yang למעשה מזמנת חידות שפתירתן - דרך מסכי עשן של שוגייז ורוק פסיכדלי שרוטט במרתפים של פאז ואפקטים מערפלים - פותחת דלתות שהופכות ממדומיינות ונסתרות למוחשיות ונגישות. כך שאין כאן באמת מנוחה לראש, אלא נחלה ואתגרים מטאפיזיים למוח שכל האזנה מחייבת התמודדות מחודשת איתם, מה שהופך את כל האמצעים והעזרים הנלווים לכשירים.