על-אף שהיא די שפכה את הלב והקרביים באלבום הבכורה, נדיה ריד לא מהססת לעשות זאת שוב ב-Preservation. לגיטימי לחלוטין מבחורה באמצע שנות ה-20 לחייה שמבינה כי שימור, או יותר נכון שימור עצמי, דורש מהנפש יותר תעוזה והקרבה עצמית מדריכה במקום.
יחד עם זאת, ייאמר לזכותה של הסינגר-סונגרייטרית הניו-זילנדית שהיא גם אינטליגנטית וגם רגישה דיו כדי לחסוך מכם את התיאור הגרפי של איברים פנימיים וחיוניים נשפכים החוצה בשטף של רגשות וכהרגלה עושה זאת באופן מרומז עם עשרה שירים שמאפשרים לה להתבונן היטב פנימה לטובת התפכחות בעודה מזמינה את המאזינות ומאזינים לה לבוא בעקבותיה. ריד מלווה את המסע הנפשי הפנימי הזה - ואת המילים המטלטלות שמחשבותיה ופיה מפיק המרגליות מייצר – בפולק אקוסטי פסטורלי, שמתרפק תמידית על הנופים הניו-זילנדיים האינסופיים, ובאינדי-רוק מעודן, אך גם מאוד מציאותי ומחובר לקרקע. ההשפעה של ג'וני מיטשל וקרן דלטון עדיין נוכחת, וההשוואה ללאורה מרלינג ושרון ואן אטן עדיין מתבקשת, אך ברקע אנחנו מזהים גם מגמה שקטה של התקרבות לפולק יותר פופי, כמו זה של זמרות דוגמת סוזן וגה או הרכב צורב תודעה ורגשות עמוקים כמו הקאובוי ג'אנקיז.
וזה יפה, צנוע ומרוסן ועם זאת גם מלנכולי, מהוסס ושוקע במחשבות קודרות. קצת כמו באלבום הקודם, יותר כמו החיים הפוסט-מודרניים עצמם.
TRACKS
Preservation
Arrow & the Aim
Richard
I Come Home to You
(Hanson St., Pt. 2 (A River
Right on Time
Reach My Destination
Te Aro
The Way It Goes
Ain't Got You
