קל מידי להשוות אותם שוב למאזי סטאר או לתייג אותם כלשונם (ולשביעות רצונם) כ-, cowboy grunge אבל מה שהופך אותם בעצם לאחת מהלהקות המענגות על פני כדור הארץ הוא אי אובדן התמימות במוזיקה הנוגה שלהם שרק הולכת ומתערסלת בתוך עצמה, פורשת מרצונה העצמוני מהעולם החופשי ומשמשת מקלט נפשי מגונן מכל הרוחות הרעות המשתוללות בחוץ. לשם כך נרקחו החומרים החיוניים שמרכיבים חוויה שכזאת – מאינדי-רוק סוער עם גיטרות שוגייז שמגששות דרכן באלה ועד דרים-פופ היפנוטי שמלטף ברכות נוסטלגית את הרקמה התת-עכבישית במוח – לטובת תשעה שירים אקספיסטיים אך תכליתיים שמנסחים את האיזון הנכון ביותר בין חושך, אור, שקט, רעש, מתחים נפשיים והפגתם עד לשלווה הנכספת. לא כזו שמושגת ע"י התנתקות מלאכותית ורגעית מהעולם שבחוץ, אלא כזו שהיא אינטימית ומחברת בצורה האופטימלית ביותר בין מנוחת הגוף לשלוות הנפש.