אלבום שכולו Pאנק-רוק קוצני בהפקתו של גיא פיצ'וטו מפוגאזי (והאיש שחתום על האלבום הטוב ביותר של בלונד רדהד ואלבום הפריצה של The Gossip), כשמידי פעם מבליחים בו צלילים של סינתיסייזרים או סקסופון מחורפן. השירים קצרים ועצבניים, המסרים קליטים ומהדהדים היטב, ולא נותר אלא לקוות שהאלבום הזה יחלחל לתודעה ויצטרף לאלבומים נוספים שיניעו את גלגלי המחאה ויזרז המהפכה המתבקשת. עד שזה יקרה, לפחות בחלק הזה של כדור הארץ כדאי להתעכב עליו אם להקות כמו Romeo Void, X-Ray Spex ,White Lung, The Slits ו-Delta 5 גורמות לכם לחלץ איברים ומעוררות אתכם לקפד ראשים.