לא רק שחברי Watter באלבום השני של ההרכב הם יוצאי להקות מופנמות מסצנות הפוסט-רוק של שיקגו, לואיוויל ופורטלנד, אלא שאין במוזיקה שלהם שום אפיל מסחרי. והמהדרין יוסיפו – וטוב שכך, משום שהעובדה שמדובר בפרסונות לא כ"כ מוכרות בשמם שניגנו (או עדיין מנגנות) בלהקות רבות השפעה על סצנת הרוק האלטרנטיבי המסועף ב-25 השנים האחרונות - כמו סלינט, Tortoise, Rachel's, Halifax Pier,Shipping News ו-The For Carnation - רק משרתת את הדבר החשוב ביותר – המוזיקה עצמה, שדרך פילטרים של ההגדרה האמורפית "פוסט-רוק" מעלה באוב בעיקר את הזרם המסונתז של הקראוטרוק של שנות ה-70 - Tangerine Dream, קלאוס שולץ , Edgar Froese, Ash Ra Tempel ו-Cluster כדוגמאות מייצגות – שכל הכלים החיים באלבום מגויסים לטובתו דרך בניה מדודה של צליל אחיד וארכיטקטוני שעשוי מקשה אחת. כזה שנשען על העבר באופן בלתי משתמע לשתי פנים, אך בד בבד מנסח את ההיסטוריה של העתיד לבוא, כך שאם לרוב המילה "רטרו" מעבירה בכם חלחלה וגורמת לכם לחשוב על מוזיקאים עצלים שמשכפלים נוסחאות מוכחות מהעבר אז האלבום החדש של Watter יזכיר לכם שלא רק שרטרו היא לא מילה גסה, אלא שהוא יכה אותם בגזע המוח עם מכת קרטה קראוטית מנה אחת אפיים.
1. Telos
2. Shadow Chase
3. Death Knock
5. Depth Charge
8. Macho Milano
10. Final Sunrise