אלבום הבכורה של להקתו של יאן האמר, הקלידן פורץ הדרך שהתגלה במלוא כשרונו ויכולתו להלחין צלילים מהעתיד על מוג סינתיסייזר לצד ג'ון מקלפלין במהווישנו אורקסטרה. ב-1976, אחרי שעשה כברת דרך משמעותית עם מקלפלין, הוציא מספר אלבומי סולו, קיבץ סביבו חבורה של נגני-על משופשפים ושיחרר את המוג סינתיסייזר שלו לטרף, יצא האמר לדרך חדשה עם אלבום פיוז'ן שהגרוב ניתז ממנו בחרדת קודש, אך ללא אמצעי כפיה או ביטול עצמי שבלעדיהם לא ניתן להתעלות מבחינה רוחנית, אלא באמצעות שמונה קטעים מזככים, פרוגרסיביים ותזזיתיים שמזיזים את האגן והשכל בצורות משונות ובו-זמנית. כמה לא מפתיע שפחות או יותר במקביל ליציאת ?Oh Yeah חבר ההרכב לג'ף בק - בעצמו בשיא היצירה הפיוז'נית-פרוגרסיבית שלו עם אלבומים כמו Blow By Blow ו-Wired – לטובת סיבוב הופעות שהונצח באלבום הופעה מבריק. היסודות הונחו כאן עם בטון יצוק של ג'אז-רוק פאנקי ועל-זמני.