זה היה צריך לקרות ולכן היה שווה לחכות -אחרי החגיגות המוצדקות סביב החומרים שהקליט בשנות ה-70 בשעה טובה ומאוד מוצלחת אלבום עם חומרים חדשים לנסיך הג'אז האתיופי, היילו מרגיה. הגרוב הייחודי של אשף הקלידים הזה ממשיך לבעור ולחשמל גם היום, בין אם מדובר בלחנים אתיופיים מסורתיים או בחדשים לחלוטין ובעיקר משום שעל הליווי של מרגיה באלבום מופקדים מוזיקאי ג'אז אלמוניים אך מעולים כמו המתופף טוני באק (The Necks, קליפורד ג'ורדאן) והקונטרבסיסט מייק מייקובסקי ש"דוחפים" את יכולותיו הוירטואזיות למחוזות יצירתיים חדשים, ג'אזיים מתמיד ועם גוון של פיוז'ן פיקנטי היישר בטעמי אתיופיקס כך שאם חשבתם שמרגיה הוא אחד מאותם מוזיקאים שחיים על תהילת העבר וכזה שסיים את מה שהיה לו להציע אי שם בסוף שנות השבעים אז חישבו שוב.