ככל שעובר הזמן והפרספקטיבה על העשור האחרון של המאה ה-20 משתנה, מסתמנת תמונת מצב חדה ובהירה: לשנות השישים, השבעים או השמונים אין "בלעדיות" על אוצרות מוזיקליים שנשכחו מאחור או לא התגלו מעולם. הדברים האלה נכתבים בעקבות חזרה מרצון לאוצר כזה מ-1996 בעקבות הוצאתו מחדש, לראשונה מזה 22 שנה – Return of The Frog Queen, אלבום הבכורה של ג'רמי אניק.
אומנם הוא יצא בלייבל הנחשב של סאב פופ, ואניק לכשעצמו כבר היה שם דבר בזכות Sunny Day Real Estate, להקתו המצליחה במונחים אלטרנטיביים דאז, אך אלבום הסולו המושקע שלו נפל בין הכיסאות ונזנח מאחור מבלי שאף אחד יטרח להרים אותו במשך שנים, חרף כישלונו המסחרי המפואר, בכדי לגלות את אחד האלבומים היפים בקטלוג של הלייבל הזה ובשנות התשעים בכלל. וזאת משום שאניק הוא לא רק זמר מצוין עם מנעד קולי רחב במובן הרגשי של השירה לתולדותיה, אלא שלטובת "חזרתה של מלכת הצפרדעים" הוא הכניס לאולפן ההקלטות אנסמבל בן 21 נגנים שעשה מלאכתו נאמנה בהוצאת תעצומות הרגש של אניק לפועל. חשוב לציין שמבחינתו האלבום היה ביטוי יצירתי ראשון אחרי שפרש מ- Sunny Day Real Estate והפך מחילוני כופר לנוצרי מן השורה, כך שהאלבום מזין תחושה חזקה של הצצה לטקס היטהרות מעמיק ותובעני שאין להמעיט בערכו ובמערך הכלים השלובים והעיבודים המושקעים המעצימים אותם, ומחלצים מאניק זעקות שבר נוגות ושירים קורעי לב. לא בכדי התוודה פעם לו בארלו, בסיסט דינוזאור ג'וניור ו-Sebadoh ואחד מכותבי השירים המרגשים שיש, שזהו אחד האלבומים האהובים עליו אי פעם. אנחנו די בטוחים שתסכימו עמו ולא תרשו לעצמכם לפספס את האלבום המדהים הזה, מה גם שבגרסת הדיסק החדשה שלו נוספו חמישה קטעי בונוס מהסשנים שקדמו לאלבום.