אמילי קרוס, אחת המוזיקאיות הכי מעניינות כיום באינדי האמריקאי, חתומה על היצירה המשולמת הזו. לקרוס יש את אחד הקולות היפים והמרגשים, כזה שנשמע כמו זה של זמרת פולק נשכחת ואפופת מסתורין שלא שמעתם קודם לכן מעולם, ויש לה גם חיבה מבורכת להשתמש בו על רקע צלילים לא שגרתיים ויחד עם זאת לא בלתי אפשריים. באמתחתה כבר יש שני אלבומים מעולים ומאוד מומלצים של Cross Record שבעקבותיהם (וביחד עם חברה לחיים ול-,Cross Record דן דושינצקי) היא מצאה מכנה משותף עם ג'ונתן מייבורג, מולטי אינסטרומנטליסט והרוח היצירתית ביותר מאחורי הלהקות Shearwater ו-Okkervil River. החיבור הזה הוא קטלני אבל במובן הכי יפה ולא אלים של המילה. כלומר, מעורר התפעלות ומפעים עם עשרה שירים שמאזנים בעדינות ומשנה זהירות בין אינדי, פולק, דרים-פופ, פוסט-רוק והשפעות גל חדש וסינת'-פופ שמשאירים הרבה מקום לקול המלאכי-אפלולי של אמילי קרוס להוביל אתכם למקום בטוח עם צליל חלומי משלו שנשמע כמו שילוב בין Low, Calla, Grouper, Lower Dens, גלקסי 500 וג'וליה הולטר כמו גם לא מעט רעיונות והשפעות מההרכבים שהנפשות הפועלות מגיעים מהן בעצמם והוזכרו למעלה.