The Other

באלבום החדש של קייל תומאס, המכנה את עצמו King Tuff כבר יותר מעשור, מתארחים כוכבים נוצצים בשמי האינדי-רוק העכשווי – מיקל קרונין, קווין מורבי וג'ני לואיס מריילו קיילי -  אך אין בכך להשפיע על הממצאים והמסקנות הטריים מהשטח: נוכחותם חברותית ואף מבורכת גם לצרכי יח"צ, אך זוהי קודם כל  שעתו היפה ביותר של King Tuff ככותב שירים ומבצע, והחברים המשתתפים, הם בכל זאת רק שחקני משנה באלבום הטוב ביותר שהוציא עד כה. ממש כמו טיי סגל, חבר נוסף שמשתתף ומתופף ברוב האלבום, גם King Tuff התחיל את דרכו כרוקר שמנגן במוסך הביתי, מה שהפך אותו בהקדם למוזיקאי גראז'-רוק מטנף גיטרות וחובב אפקטים. באלבום החדש הוא מוצא את עצמו לוגם יותר ויותר מבארות הרוק של שנות השבעים – עם דגש על רוק קלאסי, גלאם ופאוור פופ – ובהתאמה ההפקה הופכת ליותר עגולה, נהנתנית ומחניפה לאוזן עד כדי כך שאי אפשר שלא להרים דגל לבן של כניעה מרצון טוב לשירים שוצפי שמחת החיים והאנרגיות החיוביות ש-The Other מציע, ונשמע לעתים קרובות כמו אלבום להיטים של הבלאק קיז שעושה יד אחת עם הגרוב של Alabama Shakes, החוצפה של טי-רקס, דיוויד בואי, הניו-יורק דולס ו-Slade, הטוטאליות של The Who והלחנים של הקינקס. כל זאת בעוד הצליל שנשמר באלבום, למרות הכל, נהנה מחספוס בריא כמתבקש מאלבום של חיל משוחרר ונאמן לסצנת הגראז'-רוק הקליפורנית.