בעולם מתוקן, או לפחות קצת פחות מקולקל, הוגו רייס היה מוכר ומצליח כמו ניק קייב, חברו לחזית הפוסט-פאנק האוסטרלית של תחילת שנות ה-80, שבהמשך השתלטה על ברלין, לונדון ופריז כשההתרסה וההתקפה המתבקשת על כל החושים התחלפה בצליל מהורהר, מעושן ומקאברי יותר. אך כפי שכבר נאמר בעבר פעמים כה רבות, כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק. ועל אותו משקל רבים מהללים על ניק קייב בזמן שאף אחד כמעט לא שם לב שהוגו רייס הוא הנציג האותנטי עלי אדמות לצליל הבלוזי והביצתי שמושבת העונשין האוסטרלית, על כל תחלואיה ומנעמיה, היטיבה להביא לעולם כמו ילדים ממזרים וארורים. אם האלבום הזה היה יוצא בימים אלה ולא לפני שנה, הייתי משתטה ומהמר שאולי הפעם זה יהיה אחרת, אבל זה רק לטובה שרייס נותר שוב באלמוניותו היחסית, ידוע למתי מעט וחופשי להקליט אלבומים מעולים בקצב מסחרר כמו זה: שמונה שירים של ג'ון לי הוקר מקבלים חיים חדשים דרך בלוז-רוק אוסטרלי דוקר וקשוח מאת רייס ושותפו לאלבום מיכאלאנג'לו רוסו, שמתבלים אותו בגיטרות חריפות ורסיסי אלקטרוניקה פיקנטית שמלווים את הקול החרוך, הנמוך, הזכרי והיצרי של רייס שמעמיק אל תוך חשכת שירי הבלוז הדואבים של ג'ון לי הוקר, מסתובב בחדרי נפשו של הבלוזיסט האייקוני, דולה ואז בוזק ומפזר בעלטה ממצאים אפלים של נפש האדם שג'ון לי הוקר היטיב לתאר. הוגו רייס מיטיב לנסח אותם מחדש.
TRACKS
1 Hobo Blues 9:51
2 Love Blues 3:05
3 Serves You Right To Suffer 6:11
4 Decoration Day 6:20
5 The World Today 3:49
6 The Motor City's Burning 6:56
7 Country Boy 6:05
8 When My First Wife Left Me 6:00