קוראים לו לוני הולי והוא נביא זעם מזן חדש. כמו קודמיו בהיסטוריה של נביאי הזעם לדורותיהם, הוא החל את דרכו בשולי החברה ועל אף שהוא כבר כמעט בן 70 טרם הגיע למנוחה והנחלה המפוקפקת ששמורה לנביאי מסוגו.
אך כוחו במותניו, כיאה לאפרו-אמריקאי שנולד בעיירה מוכת אבטלה באלבמה, החל לעבוד כבר בגיל 5 בעבודות מזופתות, הפך לצייר ופסל ורק בשנים האחרונות גם למוזיקאי – כזה שיש לו לשון מושחזת שמשרבבת אמירות פוליטיות וקיומיות קשוחות שמצד אחד מקנות לו קהל נאמן שהולך אחריו, ומצד שני מילים קשות שימנעו ממנו להפוך לנחלת הכלל. אחרי שני אלבומים ב-Dust To Digital, לייבל קטן וסופר-נחשב, הוא נחת ב-Jagjaguwar מהלייבלים האלטרנטיביים המצליחים ביותר של השנים האחרונות שחשף לעולם את בון איבר, וזה לא קרה במקרה: "מיתוס" הוא מופת של מוזיקת נשמה ג'אזית ופואטית ולעתים גם ניסיונית או גרובית שמצניעה לכת ובו זמנית יודעת להיות ישירה, נוקבת והרואית עם מילים שחודרות מתחת לעור כשהדגש, איך לא, הוא הסטטוס המחודש של האפרו-אמריקאים בארה"ב בעידן טראמפ והפולקלור השחור המדוכא החדש שמתעצב ברוח התקופה. אי אפשר שלא להזכיר בהקשר הזה את גיל סקוט הרון ה-Last Poets או סליי אנד דה פמילי סטון ב-There's A Riot Goin' On כשמאזינים ללוני הולי, אך בד בבד וחרף גילו "המתקדם" המוזיקה של הולי גם עכשווית לחלוטין ומתכתבת עם זו של אנימל קולקטיב, בון איבר של האלבום האחרון, גריזלי בר ואפילו Death Grips, לו רק בובי וומאק או טרי קאלייר היו מחליפים את הסולן שלהם.
TRACKS
1 I'm A Suspect
2 Back For Me
3 ?How Far Is Spaced-Out
4 I Snuck Off The Slave Ship
5 I Woke Up In A Fucked America
6 Copying The Rock
7 (Coming Back (From The Distance Between The Spaces Of Time
8 There Was Always Water
9 Down In The Ghostness Of Darkness
10 Sometimes I Wanna Dance