הליטורגיה של ביתא ישראל: נעימות התפילה של יהודי אתיופיה מאת שמחה ארום, פרנק אלווארז-פרייר, שושנה בן-דור ואוליביה טורני בהוצאת המרכז לחקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים
העלייה החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן, שהחלה בשנת 1979 התפרסמה בגלוי בעקבות מבצע משה שיצא לפועל בין נובמבר 1984 ותחילת ינואר 1985. בתקופת זמן קצרה זו הוטס לישראל דרך סודן חלק נכבד של הקהילה היהודית האתיופית. בעקבות המבצע החליטו רשויות הקליטה בישראל לקבץ את המנהיגים הרוחניים של העדה, הקייסים של קהילת ביתא ישראל מכון מאיר, מכון לימוד בירושלים, כדי שיתוודעו אל ההיסטוריה של עם ישראל ואל מצוות ההלכה השולטות בחיי הפרט של תושביה היהודיים של מדינת ישראל. מנהיגים דתיים מובילים אלה של קהילת ביתא ישראל היו המומחים האחרונים במנהגי המסורות הייחודיות של יהדות אתיופיה ששונים מאלו של ההלכה הרבנית. עד מהרה התברר שתהליך החינוך מחדש עתיד היה לשחוק במהירות את מערכי התפילות של ביתא ישראל.
ביוזמתו של האתנומוסוקולוג הישראלי-צרפתי הנודע פרופ' שמחה ארום מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי בפאריס ומבכירי המומחים בעולם למוזיקה באפריקה, נפתח במכון מאיר פרויקט להקלטה שיטתית של זיכרון הקייסים. יוזמתו הנועזת של ארום זכתה להד מיידי מהמרכז לחקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים. המרכז נרתם למבצע כבר בשנת 1986 ושימש מאז אכסניה לעיבוד החומרים ולפרסומם ברבים.
כתוצאה מפעולה ברוכה זו ניצל אוצר התפילות של יהודי אתיופיה לדורות הבאים. יש לזכור שהמורשת המוזיקלית-ספרותית העשירה הזאת בשפת הגעז, שפה שמית עתיקה, נשתמרה בחלקה הגדול בעל פה. לכן רק הקלטה וצילום, במקביל לאיסוף מסמכים כתובים, יכלו להציל מורשת זו משכחה. כיום כל הקלטות הן חלק מאוסף הספרייה הלאומית ועומדות לרשות הרבים, בני העדה האתיופית וקהל החוקרים ברחבי העולם כאחד.
המארז שיוצא עתה לאור כולל מבחר נרחב של אוסף ההקלטות הנרחב בשלושה תקליטורים. להם נוסף ספרון עשיר מידע בן כמאתיים עמודים (בעברית ובאנגלית) על יהדות אתיופיה, ההיסטוריה שלה, מנהגי התפילה של ביתא ישראל, לוח השנה וכן הסברים על כל קטע וקטע. המפעל העצום הזה ילווה בהנגשה דיגיטלית של חומרים נוספים (כגון תרגומים של התפילות מגעז ולעברית) באתר החדש של המרכז לחקר המוסיקה היהודית