בון איבר חוזר באלבום רביעי ששב ומראה את המחויבות העמוקה של ג'סטין ורנון והחבורה להתחדשות אמנותית ולהשתנות וזה יפה ומרשים. ג'סטין ורנון, האיש מאחורי בון איבר, הוא מאסטר בכתיבת שירים, בהפקה, בבניית של אלבומים שמחזיקים עולם מוזיקלי שלם – לפעמים מינימליסטי ולפעמים עשיר – האלבום הזה ממשיך את הקו, השירים כתובים נהדר, המלודיות ייחודית וההפקה המוזיקלית לפעמים מרוממת ולפעמים צורמת, בדיוק לפי מה שהשירים צריכים. שימו לב לניואנסים, תתמסרו ותגלו את אחד מאלבומי השנה. אם אלבום הבכורה, For Emma Forever Ago, שיקף מצב "חורפי", של בדידות ועדינות שוברת-לב; אם האלבום השני, Bon Iver, העביר תחושה של משב "אביבי", עם עושר של פריחה והרבה צבעים; אם 22, A Million, השלישי, בישר שיגעון "קייצי", במורכבות וקפיצה בין עולמות מוזיקליים – האלבום החדש משלים את המעגל: גוונים סתוויים, מהורהרים. הסתיו של בון איבר הוא חגיגה של קבלה-עצמית, הכרת טוב של מישהו שזכה לתמיכה של הקהילה כדי להתפתח ומעניק, בתמורה, שפע מוזיקלי שממשיך לחדש ולהיות נדבך מרכזי בבנייה של המוזיקה האמריקאית החדשה. ההצלחה העצומה של בון איבר היא כבר סיפור ידוע – אלבומי זהב, פרסי גראמי, שהייה בצמרות המצעדים, הובלה של פסטיבלי-ענק. אבל מעבר לכל זה, הכוח האמיתי של בון איבר היא ביכולת להשתנות ולהתחדש מאלבום לאלבום – לא לנסות לשחזר או למחזר את הנוסחה שכבר הצליחה, אלא להיות גורם מחדש בהתפתחות של המוזיקה המודרנית. הוא נגע בפולק, השתעשע באוטו-טיון, הפיק לאמנים אחרים – אפשר לראות את טביעות האצבע של בון איבר בכל החזיתות, מהשוליים אל המיינסטרים. ג'סטין ורנון ממשיך להתגלות כמאסטר של שיתופי פעולה ולימוד שמאפשרים לו להמשיך להתחדש. באלבום הנוכחי הוא משתף פעולה עם מוזיקאי האר'נ'בי החדש והנפלא מוזס סאמני, אבל גם עם ברוס הורנסבי; הוא מארח את הזמרת של הרכב האינדי Wye Oak וגם את מקהלת הנוער של ברוקלין. שוב – מעבר לכל שם ולכל מצעד או פרס – הרעיונות המוזיקליים, הלהקה, היצירה הם הדבר הגדול האמיתי שמתגלה.
TRACKS
A1 Yi 0:31
A2 iMi 3:16
A3 We 2:22
A4 Holyfields, 3:07
A5 Hey, Ma 3:36
A6 U (Man Like) 2:25
A7 Naeem 4:22
B8 Jelmore 2:30
B9 Faith 3:37
B10 Marion 2:21
B11 Salem 3:44
B12 Sh'Diah 4:11
B13 RABi 3:32