סרטו החמישי של אבי נשר משחזר את עלילותיו של התא הירושלמי של הלח"י במהלך חודש מרץ 1942, זמן קצר לאחר רצח יאיר בידי הבולשת הבריטית. מתל אביב מגיע אל החבורה הירושלמית "אדי הקצב", מקצוען קר מזג המארגן את האנשים לפעולת נקם במרכז הבולשת הבריטית בירושלים. הסרט מתעכב על המתחים והחיכוכים על רקע אישי ומקצועי בתוך התא המחתרתי. באמצעות שימוש חדשני בצבע, אור וצל (צילום מרהיב של דוד גורפינקל), עם שחקנים צעירים שהיו אז אלמוניים ובאמצעים הפקתיים בקנה מידה שלא נראה עד אז בארץ, נוצרה יצירה קולנועית שהתייחסה לצד האפל של האתוס הישראלי. הסרט עורר מחלוקת גדולה בישראל של ראשית מלחמת לבנון (נשר הואשם במתן לגיטימציה לטרור פלשתינאי), אך לעומת זאת הסרט זכה להכרה והוקרה בפסטיבלי סרטים ברחבי העולם. ובעיני מבקרים ואנשי קולנוע בארה"ב נחשב לאחד מסרטי הפעולה המסוגננים ביותר שנעשו אי פעם.