עמוס קינן כתב ואורי זוהר ביים את הסרט הסאטירי-אוונגארדי הזה, שנהוג לראות בו את יריית הפתיחה של קולנוע "הרגישות החדשה". בניגוד לסרטים הלאומיים-ציוניים ולסרטי הבורקס העממיים, יוצא הסרט הזה מנקודת מוצא ביקורתית גם כלפי הממסד הישראלי וגם כלפי תעשיית הקולנוע שהוציאה מתוכה בעיקר את שני הז'אנרים שהוזכרו לעיל. הכל מתחיל כשצלניק האשכנזי ומזרחי המזרחי, מקימים במדבר שני קיוסקים למכירת לימונדה, זה מול זה. אט אט הופך ה"ישוב" החדש לעיר סרטים מערבונית שבה הערבים הם האינדיאנים. אורי זוהר בתפקיד צלניק, משיל מעל עצמו את התפקיד במהלך הסרט, שהופך להזוי מרגע לרגע. דן בן אמוץ מופיע בתפקיד "המומחה לפסיכואנליזה". והסט? הכל מקרטון.