יוני (מיכאל כפיר), בן לאם ניצולת שואה, ואב ציוני שלחם במלחמת השחרור, נלחם עם חבריו בכנופייתו של עדי, נער שהתייתם בשואה, על רקע ימיה הראשונים של המדינה. משחקי ילדים הופכים בסירטו האלגורי של אילן מושינזון למשחקי מלחמה אכזריים, השואבים את השראתם מ"עולם המבוגרים" ובעיקר מהאתוס המילטריסטי-לאומני המתגבש בארץ בשנים אלה. לחרדתם הגוברת של ההורים והנהלת בית הספר, המלחמה בין הילדים הולכת ומסלימה ושיטות הלחימה הולכות ומשתכללות. כשנכנס "רובה החוליות" למשחק, הופך מגרש המשחקים לזירת מלחמה של ממש. המשחק של הילדים מצטיין באמינותו, ובעיקר זה של השחקן הצעיר מיכאל כפיר המצליח לשאת על כתפיו הרכות את תפקיד הילד הקרוע בין עולם הילדות, לעולם המבוגרים. שחזור מצוין של הווי התקופה, מעמיד באור נוסטלגי אם כי מגחך מושגים ואידאלים נשכחים, כמו המושג הערטילאי של "נסיעה לחיפה" שכוון כלפי אלה שנסעו לנמל חיפה, על מנת לרדת מהארץ - פשע בלתי נסלח במושגי אותם ימים.