השנה היא 1951 ונועה התל-אביבית מתבגרת לתוך הסערה שאפפה את תנועות השמאל הישראלי, שהביאה לפירוק ופילוג בקיבוצים וקרעה משפחות. גם לבית הוריה של נועה, יוצאי קיבוץ, חודרת הסערה ומתעוררת הדילמה – מה חשוב יותר: ההגשמה האידיאולוגית, הלאומית או הצורך בעיצובו של עולם פרטי, אישי ואינדיבידואלי. נועה נמצאת במבוי סתום: היא חווה את הוויכוח הפוליטי הרגשני אך אינה מוצאת שפה משותפת עם חבריה היוצאים להגשמה בקיבוץ, בעוד היא מעדיפה את נתיב המחשבה העצמית.