אנג לי הוא מגדולי הבימאים הפועלים בדורנו, זוכה אוסקר ומועמד רב פעמי לפרס הקולנוע היוקרתי מכולם. הוא יוצר רב-גוני, יליד טייוואן, שבגיל 24 החליט להגר לארה״ב, ולמד תיאטרון באוניברסיטת אילינוי ואח"כ קולנוע באוניברסיטת ניו יורק היוקרתית. סרטו הארוך הראשון היה "דחיפות ידיים". סרטו השני, "מסיבת נישואין" (1993), זכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין וגרף מועמדויות לפרס האוסקר© וגלובוס הזהב. סרטו השלישי, ״אוכל, שתיה, גבר, אשה" (1994), היה גם הוא מועמד לאוסקר© בקטגוריית הסרטים הזרים. הסרט תיאר בהומור ובאהבה רבה את מבנה המשפחה הטייוואנית המסורתית, המתמודדת עם עולם מודרני הפולש למסגרת השמרנית מטבעה. לאחר סרטים אלו עבר להוליווד, והפתיע את העולם בדרמה הקלאסית "על תבונה ורגישות" (1995) על פי ג'ין אוסטין, כשהוא פולש לטריטוריה שנשמרה עד כה לבימאים אירופאים, בריטים בעיקר. גם על סרטו זה היה מועמד לאוסקר, הפעם בקטגורית הסרט הטוב ביותר. בסרטו הבא, ״סופת קרח" (1997) שב והפתיע כשבחר לעסוק בחברה הבורגנית האמריקאית של שנות השבעים, בסרט מטלטל וכובש, שהציג לעולם לראשונה את טובי מגוויר, לימים ספיידרמן. סרט זה זכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן.אך לי לא נח על שמריו, והמשיך לחפש כיצד להפתיע, לחדש, ולרגש. סרטו הבא, "נמר דרקון", היה פנטזיית אקשן, שעיצבה מחדש את אומנויות הלחימה הסיניות. מיד לאחריו שוב ביצע תפנית חדה ופנה לביים את "הר ברוקבק" (2005) המהולל, שזכה בשלושה פרסי אוסקר©, ביניהם פרס הבמאי ופרס התסריט המעובד. היה זה סרט שטלטל את אמריקה, וגרם גם לקשוחים שבגברים, להזיל דמעה על רקע פרשיית אהבים גברית. ב״תשוקה זהירות" (2007) שב אנג לי לעבוד במולדתו, ותיאר רומן אסור בתקופת מלחמת סין־יפן. זהו סיפור ריגול ארוטי, השזור באלמנטים של ריגול ומתח בסגנון כמעט היצ'קוקי. הסרט היה מועמד לגלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר. "לקחת את וודסטוק" (2009) שביים מייד לאחר מכן, שוב עוסק בתרבות האמריקאית. הסרט מביא את הסיפור שמאחורי הקלעים של פסטיבל המוסיקה הגדול ביותר בכל הזמנים שהתרחש בעיירה קטנה ומנומנמת בקיץ 1969. מארז זה כולל שבעה מסרטיו, מכל התקופות והסגנונות: ״מסיבת נישואין", "אוכל שתיה גבר אשה", "סופת קרח", "נמר דרקון", ״הר ברוקבק״, "תשוקה זהירות" ו״לקחת את וודסטוק".