תודו שאם הייתה לכם שכנה, דודה חביבה כזאת, בשם עליזה ויינברג, שהייתה מספרת לכם במפגש אקראי במעלית (טוב, אז במדרגות כי אין לכם מעלית בבניין) שבשנת 69', כשהיא עוד הייתה צעירה ויפה, היא הקליטה בטורונטו 10 שירים יפים (שהחבר'ה הצעירים קראו להם באותם ימים "פולק-רוק") וביניהם שיר אחד עם עלם חמודות בשם ניל יאנג הייתם תופסים את הראש בתדהמה וסוף סוף נענים בחיוב להזמנה הלא מחייבת שלה לבוא לשתות קפה ועוגה שעומדת בעינה מהיום שנכנסתם לדירה בבניין. אז אחרי שהודיתם תגידו תודה (בפעם המי יודע כמה) ללייבל ההוצאות המחודשות Numero Group שכבר הקדים תרופה למכה, לקפה ולעוגה והוציא לראשונה אי פעם את האלבום הגנוז והחשוב הזה, פנינת פולק נדירה ביופייה של ה ""original lady from the canyon. ניל יאנג הצעיר, כאמור, מלווה את ווינברג עם גיטרת הפאז המעולה שלו ב-"Houses", אחד שירי הפולק-רוק היפים ביותר בכל הזמנים שגם זכה לקאברים של Vetiver ודינוזאור ג'וניור.
האלבום כולו הופק ע"י דיוויד בריגס, המפיק הנצחי של יאנג בין השנים 1968-1994, כך שתהיו סמוכים ובטוחים שההפקה כאן היא מהמשובחות ושמדובר באחד מהאלבומים הגנוזים-שיוצאים-לראשונה המוצדקים בהיסטוריה, והשאלה היחידה שמהדהדת היא הכיצד, מדוע ולמה האלבום הזה נגנז מלכתחילה ורואה אור לראשונה רק בימים אלה, 46 שנים אחרי שהוקלט?! התשובה אצל החבר גוגל, בחוברת שמצורפת לדיסק/תקליט, או על קפה ועוגה, אצל הדודה עליזה.