לא ידענו מאיפה זה בא לנו, אבל בהתחשב בכך ש-Woods הוא אחד ההרכבים הכי מזוהים עם השמירה על הגחלת של האינדי-פולק כבר יותר מעשור אין ספק שאלבומם התשיעי הימם אותנו משיר הפתיחה שלו: "Sun City Creeps" מסמן באופן ברור ומיידי על כוונות מוזיקליות מפתיעות עם מקצב רגאיי מובהק שהופך במהרה לקטע גאוני כשרוק סבנטיזי-פסיכדלי משתלב בטבעיות בגרוב הדאבי והופך אותו לשיר פתיחה מבריק. מכאן והלאה, Woods ממשיכים בנון-שלנטיות האופיינית להם לכדי תצוגת תכלית ייחודית דרך שילוב מופלא בין רוק-פופ סבנטיזי, רוק פסיכדלי, soul ו-Fאנק שמנסח מחדש את האמנה הלא-כתובה בין גרוב לרוק כפי שלא שמענו זה שנים רבות. לעתים זה מזכיר את מה שהבלאק קיז ניסו לעשות באלבומיהם האחרונים, אבל יכולות הכתיבה של Woods הן נדירות ומבדילות אותן מכל הרכב דומה שפעיל היום. לפעמים נדמה לנו שאנחנו במרדף בלתי-פוסק אחרי האלבום הגרובי של השעה, של השנה של העשור – מי היה מאמין שנמצא את כל מבוקשנו באלבום של חבורת הלבנבנים השדופים והלא-שזופים מברוקלין?