Love Letter for Fire

קשה לנו, ואנחנו בטוחים שלעוד רבים וטובים, לתאר את פסקול חיינו בעשור וחצי האחרון ללא המוזיקה של סאם בים, הלא הוא Iron & Wine. עם שלושה אלבומים מושלמים כמו The Creek Drank The Cradle, Our Endless Numbered Days ו-The Shepherd's Dog,
הסינגר-סונגרייטר מדרום-קרולינה הפך לאחד המוזיקאים המובילים והמשפיעים בתחייה החיונית והמחודשת של הפולק האמריקאי בתחילת המילניום, והפיכתו לז'אנר אהוב גם בקרב קהלי אינדי הולכים ומתרחבים שלא יכלו לעמוד בפרץ כישרון הכתיבה ועוצמות הרגש הטעונות
בשירים העדינים של Iron & Wine. בהמשך, כפי שקרה ויקרה ליותר מידי אמנים שחותמים בחברת תקליטים גדולה, הייתה דעיכה קלה בדמותה של דריכה במקום או ניסיונות מאולצים שלא כ"כ צלחו להתרחק מהצליל המזוהה של Iron & Wine ועל הדרך לייצר, תרתי משמע, סינגלים ולהיטים כובשי מצעדים.
וזה לא שלא הלך לו ל-Iron & Wine, שם אצל הלייבלים "הגדולים", אבל האלבום החדש של סאם בים – בו הוא שב לזרועות הפתוחות של הלייבל סאב פופ, ובשיתוף עם זמרת הפולק ג'סקה הופ – מוכיח שלא רק שאין כמותו בכתיבת שירים מתקתקים שמתחבבים על המאזין להם משמיעה ראשונה, אלא גם שהמוזיקאי הנדיר הזה (שלראשונה משיל מעליו את כינוי הבמה שדבק בו) מסרב להישמע כמו מכונת להיטים משומנת וחסרת זהות. "מכתב אהבה לאש" הוא אלבום פולק-פופ שמנצנץ למרחקים עצומים באינטימיות הכובשת שלו עם שלושה-עשר שירים שמרכיבים מסע רומנטי, מתוק ועוצר נשימה ביופיו בין נופים הרמוניים של פולק אמריקאי צנוע וקאנטרי-רוק מבויש, שירי דרכים ושירי ערש טהורים, כשלצדו, כאמור, ג'סקה הופ בקולה הענוג ובגיטרות מתפייטות ונגני-על כמו Glenn Kotche מווילקו על התופים, אייבינד קאנג (Secret Chiefs 3 ) על ויולה וסבסטיאן סטיינברג (Soul Coughing). כ"כ הרבה יופי מרוכז לא שמענו כבר הרבה זמן, אבל תמיד ידענו שיש על מי לסמוך. 3 שנים אחרי אלבומו האחרון כ-Iron&Wine, סאם בים חוזר בענק. ותכלס, לא ידענו כמה התגעגענו.