ב-Golden Sings That Have Been Sung (שהופק ע"י חבר וילקו לשעבר, LeRoy Bach), ריילי ווקר חודר עמוק עוד יותר אל מרחבים של פולק-רוק פסיכדלי, תוך כדי שהוא מקיים דיאלוג מתמיד עם עולמות של ג'אז ואלתור. גם בצד הטקסטואלי ניכרת התפתחות באלבום: ליריקה מדויקת, חשופה ואישית שנכתבה - בחלקה הגדול - מתוך טלטלה נפשית. במלים של המגזין Shinding: "חיה פצועה...'טור דה פורס' רגשי, מהודק, פגיע ומשוגר מתוך קרע-פנימי". אז כן, נמשכת כאן ההתכתבות עם טים באקלי (בעיקר של תקופת לורקה ו"Blue Afternoon") ו-ואן-מוריסון, אבל תמצאו כאן גם משהו מהאווירה של Talk Talk של ימי Laughing Stock ומהאלבום המופתי היחיד של סולן ההרכב מארק הוליס. אחרי שהאלבום הקודם פרץ לו דרך להכרה עולמית (עם סיבוב של יותר מ-200 הופעות בשנה) - וגם קנה לו מעריצים כמו רוברט פלאנט, ברנארד באטלר (סווייד) ואגדת הפולק דני תומפסון (איתו הוא גם יצא לסיבוב הופעות משותף בבריטניה) - האלבום החדש לוקח את ריילי ווקר צעד גדול ונוסף קדימה וממקם אותו בשורה הראשונה של מוזיקאים נדירים שחלקם כבר אינם מהלכים ביננו, אך כל אימת שהשירים הנצחיים שלהם מתנגנים הם פותחים תמידית את האוזניים ומיד גם את הלב.
שימו לב שהאלבום גם מגיע במהדורות מוגבלות על-גבי דיסק כפול ותקליט כפול שמציעים עוד 41 דקות שהוקלטו בהופעה!