האלבום השלישי והאחרון של אלכסי מורדוך הבריטי הוא מסוג האלבומים האלה שכל פעם שאתה מקשיב להם אתה תולש שערות מהאוזניים ודופק את ראשך בקירות גבס של דירות להשכרה שחולקו בצורה גסה מרוב תסכול ותדהמה על-כך שהסינגר-סונגרייטר המחונן הזה כמעט שאינו מוכר לציבור הרחב. למעשה, ככל שהכישרון והרגישות הפואטיים של מורדוך זוקפים את קומתם השפופה בצניעות מעוררת הערצה כך גדל הפער בין גודל יצירה מושלמת כמו "אל השמש" לחשיפה האמיתית אליה. וזה לא שמורדוך איזה הומלס אלמוני שמנגן לעוברים והשווים ברכבת התחתית של לונדון – הוא בכל זאת היה מועמד לגראמי, אהוב המבקרים ושיריו הגיעו לסדרות טלוויזיה, פסי-קול ופרסומות – אבל למרות כל אלה הוא אינו מוזכר בנשימה אחת עם מוזיקאים דגולים כמו ניק דרייק, בון איבר, ג'ון מרטין או דמיאן רייס והשירים העצובים והמאלחשים שלו טרם החליפו את רעשי הרקע היומיומיים והמעיקים. מדובר בעוול כך שיותר משזו המלצה, זוהי קריאה לפעולה.
* יתכן זמן אספקה ארוך מהרגיל למוצר זה , כ-14 ימים.